בעניין:
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין
1. בפניי בקשת המבקש מיום 19/6/11 להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין מיום 23/11/10 במסגרתו חוייב המבקש לשלם למשיב 77,921 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד.
2. ביום 19/10/10 הגיש המשיב כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר על סך 77,921 ש"ח המורכבים מיתרת חוב בשתי הלוואות שנלקחו ביום 16/5/07 ומסתיימות בספרות 619 ו-897. לתביעה צורפו הסכמי ההלוואות ומסמך שכותרתו "רשימת הלוואות ללווה" המתאר את כל מצבת ההלוואות שנטל המבקש מהמשיב, את השם של שתי ההלוואות שבפיגור (הלוואת פריים-פס הזהב) ואת גובה חוב הפיגורים בכל אחת משתי ההלוואות בגינו הועמדו ההלוואות לפירעון מיידי. כמו כן, צורף לתביעה מכתב התראה מיום 8/8/10 הכולל גם יתרת חובה בעו"ש בסך של 737 ש"ח וכן אישור בדבר שיעור הריבית השנתי הנומינלי המירבי הנהוג אצל המשיב. על פי אישור זה השיעור המירבי להלוואה הינו פריים + 11.8% לשנה והשיעור המירבי להלוואה בריבית יהב הינו 6.08% לשנה.
3. בסעיף 6 להסכמי ההלוואה, סעיף שכותרתו "ריבית פיגורים", נקבע כי אם לא יעמוד הלווה בהחזרי ההלוואה במועדם יהיה הבנק רשאי לחייבו בריבית פיגורים בשיעור המירבי מבין השיעורים הבאים: השיעור המירבי הנהוג בבנק באותה עת לגבי סוג ההלוואות שההלוואה נמנית עליו, שיעור ריבית חריגה בחשבונות חוזרים דביטוריים או בחשבונות עו"ש או בשיעור ריבית החריגה המוטל בחשבון אליו הועבר סכום החיוב.
4. ביום 21/10/10 נמסר כתב התביעה לאביו של המבקש בכתובת המבקש בשדרות יוספטל 13 בקריית אתא. אין למבקש כל טענה לגבי כשרותו של אישור מסירה זה. ביום 23/11/10 ניתן פסק דין בהעדר על בסיס אישור המסירה הנ"ל.
5. המבקש מסביר סיבת מחדלו בכך שבמועד קבלת כתב התביעה היה במצב נפשי וכלכלי קשה ביותר, שכן באותה עת נוהל כנגדו הליך פלילי במסגרת עבודתו הקודמת במשטרת ישראל וכן הליך גירושין קשה ביותר. הסבר זה מעורר קושי לא מבוטל, שכן המבקש מתאר את הפעולות שביצע לאחר קבלת כתב התביעה מול ב"כ הבנק מר איתן שכללו פנייה כדי לברר את מהות התביעה ומשלוח תלושי פנסיה של משטרת ישראל מהם נטען כי מנוכים החזרי ההלוואות.
6. לא מצאתי בבקשה או בתשובה לתגובה הסבר מניח את הדעת מדוע לא הביא המבקש בפני ביהמ"ש את הטענות שהעלה בפני ב"כ הבנק כנגד התביעה. הטענה לפיה המבקש המתין לקבלת זימון מביהמ"ש טעונה הסבר מפורט שלא נמצא במסמכים שבפניי. אם אכן עיין המבקש בהזמנה לדין אשר צורפה לכתב התביעה, אמור היה המבקש לדעת כי עליו להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום ממועד קבלתה. אם המבקש לא קיבל הזמנה לדין, היה עליו לומר זאת במפורש ולהסביר מדוע סבר כי יזומן לביהמ"ש בטרם יוגש כל מסמך המפרט את עמדתו ביחס לאמור בכתב התביעה. תהיות אלה מקבלות משנה תוקף לאור עברו של המבקש כקצין בדרגת פקד במשטרת ישראל. הסברו של המבקש לפיו הוא אזרח פשוט שסמך על הגינותו של הבנק אשר ישיב לפנייתו , אינו מתיישב עם טענת המבקש לפיה בעבר התנהלו נגדו שני הליכים משפטיים אחרים. המבקש לא מפרט מהותם של אותם הליכים משפטיים אחרים. גם אם אניח כי מדובר בהליך הפלילי ובהליכים בתחום המעמד האישי המוזכרים בבקשה , הרי שלפחות באמצעות ההליכים בתחום המעמד האישי אמורה הייתה להיות למבקש היכרות קודמת עם החובה להגיש כתב הגנה לאחר קבלת תביעה ועם האפשרות המסתברת למתן פסק דין בהעדר בעקבות אי הגשת כתב הגנה במועד.
7. לא מצאתי בבקשה הסבר מפורט לגבי עיתוי הגשתה. לא ברור מהבקשה האם המבקש קיבל את פסק הדין סמוך לאחר נתינתו (סעיף 5 לתצהיר). כל שנטען הוא כי למבקש נודע לראשונה על תיק ההוצאה לפועל כחודש לפני מועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין (סעיף 5 לבקשה). המבקש מסביר כי לאחר קבלת העתק ביקור של לשכת ההוצאה לפועל בבנק הדואר (כך במקור - נ.ז. ) פנה המבקש למר איתן ושילם 1,000 ש"ח על פי בקשתו לעיכוב הליכים ובדיקה חוזרת של טענותיו. המבקש אינו מסביר מדוע סבר כי ניתן לבצע בדיקה חוזרת של הטענות במסגרת הליכי הביצוע של פסק הדין. המבקש אינו מפרט את הטענות שהעלה בפני מר איתן על כך שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר חרף ההבטחה הנטענת של מר איתן לבדוק את טענותיו לגופו של עניין.
8. מן המקובץ עולה כי לא עלה בידי המבקש ליתן הסבר מניח את הדעת למחדל בעטיו לא הוגשה בקשת רשות להתגונן במועד. כמו כן, לא עלה בידי המבקש לפרוש תמונה מלאה של השתלשלות העניינים מאז קיבל את פסק הדין ועד המועד בו הגיש את הבקשה לביטולו. במצב דברים שכזה נדרש המבקש להצביע על עיוות דין בולט שייגרם לו ככל שתידחה בקשתו וזאת כדי שניתן יהיה לבחון את בקשתו לבטל את פסק הדין חרף האיחור שבהגשתה וחרף שרשרת מחדליו הדיוניים.
9. לגופו של עניין טוען המבקש כי לא הייתה כל הצדקה להגיש נגדו תביעה, שכן החזרי ההלוואות נשוא התביעה שולמו כסדרם באמצעות ניכויים מתלוש השכר שלו ובהמשך מתלושי הפנסיה שהוא מקבל ממשטרת ישראל. לתמיכה בטענתו זו צירף המבקש לבקשתו תלושי גמלה לחודשים 5/09 ו-2/10 עד 9/10 וכן לחודשים 11/10, 1/11 ו-2/11.
10. במסגרת התגובה לבקשה פירטה ב"כ המשיב את חודשי הפיגור במהלכם נצבר חוב הפיגורים אשר הביא להעמדת ההלוואות לפירעון מיידי ולהגשת התביעה. לטענת המשיב, חודשי הפיגור הם 10/08, 11/08 ו-1-5/09, 9/09, 10/09, 12/09, 1/10 ו-2/10.
11. במסגרת התשובה לתגובה טען ב"כ המבקש כי תגובת המשיב מהווה הרחבת חזית, שכן היה מקום לפרט את חודשי הפיגור במסגרת כתב התביעה. ברי כי אין ממש בטענה זו, שכן די במסמכים שצורפו לכתב התביעה ופורטו לעיל כדי להגיש תביעה בסדר דין מקוצר. העובדה כי המבקש אינו מסוגל להתמודד עם הטיעון המפורט של המשיב במסגרת התגובה בכל הנוגע לחודשים בהם נצבר הפיגור, מלמדת כי אין ממש בטענתו לפיה החזרי ההלוואות שולמו כסדרם דרך תלושי השכר ותלושי הגמלה. כך בפרט כאשר המבקש יכול היה להזים בקלות את טענות המשיב ע"י צירוף תלושי השכר והגמלה הרלוונטיים אך נמנע מלעשות כן ללא הסבר מניח את הדעת. במצב דברים זה ברי כי לא התקיימו בבקשתו של המבקש אותם טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים קבלת הבקשה להארכת מועד באיחור בן מספר חודשים וזאת כדי למנוע עיוות דין בולט.
12. לשלמות התמונה אציין כי אין ממש גם בטענה הכללית שהועלתה בדבר שיעורי הריבית
בכתב התביעה . כפי שפורט בהרחבה בתחילת החלטתי זו הריבית בה חוייב המבקש
בפסק הדין מבוססת על האמור בהסכמי ההלוואה בכל הנוגע לריבית פיגורים . אין ממש בניסיון של המבקש לטעון כי יש להחיל עליו את הריבית ההסכמית הרגילה כאילו לא היה פיגור , בשל העדר מענה מניח את הדעת לטענות המפורטות של המשיב בדבר החודשים בהם נצבר הפיגור .
12. אשר על כן, אני דוחה את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.
13. הפיקדון שהפקיד המבקש בקופת ביהמ"ש כתנאי לעיכוב הליכי הוצאה לפועל בסך של 3,000 ש"ח יועבר במלואו לב"כ המשיב. 1,000 ש"ח מכספי הפיקדון ישמשו לתשלום ההוצאות שנפסקו בהחלטתי זו והיתרה על חשבון הסכומים שנפסקו לחובת המבקש בפסק הדין.
14. בהתאם לאמור לעיל אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקש בתיק שמספרו 02-12408-11-5 לאחר ביצוע הקטנת קרן בסך של 2,000 ש"ח נכון להיום.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.